אם אתם סוחרים פעילים, כנראה שהימורים מדברים אליכם. טבעו של עולם, ונושא לפוסט בפני עצמו. בכל אופן, זוהי הסיבה שבחרתי בדוגמא הבאה מעולם הימורי הספורט. נניח ואתם ממלאים winner פעם בשבוע (פרייארים. על ויקטור צ'נדלר לא שמעתם?), בסכום סביר (כזה שהאשה לא תשים לב שיורד מהחשבון) על משחק אחד מליגת ה-NBA. לאחר ניתוח מעמיק של הקבוצות, השחקנים, המאמנים, התקציבים, הקשבה לאין סוף פרשנים, נואומרולוגים, קוראים בקפה, וקניית תמנון העונה לשם פול - אתם בטוחים שאתם מכירים את הליגה מכל הכיוונים, ושלמים לחלוטין עם ההימור שלכם, שבוע אחרי שבוע.
לצורך העניין, החלטתם להמר השבוע על משחקה של L.A נגד פורטלנד. אתם בטוחים במאה אחוז שהקליפרס (LA) ינצחו, ומוכנים לשים על ההימור את כל קצבת ההימורים השבועית שלכם, שלא לדבר על יוקרתכם והאגו המפוקפק שלכם. בששון ובשמחה נכנסתם ל-winner, מוכנים להמר, והתברר לכם שההימור לנצחון של הקליפרס עומד על (-20). לטובת אלו מבניכם שלמרבה הפלא אינם מעורים בתחום, נסביר כי (20-) מהווה סוג של "מקדם ביטחון" לחברת ההימורים, וכדי לזכות בהימור לא מספיק שהקליפרס ינצחו - הם צריכים לנצח בפער של 20 נקודות ויותר. במילים אחרות, פורטלנד מתחילים בפור של 20 נקודות מבחינת ההימור. אם הם יפסידו ב-19 נקודות, הלך הכסף. יפסידו ב-21 נקודות, שיחקתם אותה.
לאור נתונים אלו, האם אתם עדיין בטוחים במאה אחוז בהימור שלכם? אני מניח שקצת פחות מאשר אם הייתם צריכים לבחור במנצחת נטו... אבל מה לעשות, ה"בית" לא פראייר, ולא מוכן לספק לכם הימורים עם סטטיסטיקה לבקשתכם. זהו ההימור. Take it or leave it. אז מה החלטתם? מהמרים, או מוותרים והולכים למלא לוטו? אתם מוזמנים להמשיך להתלבט, ולהחליט בסיום המאמר.
ובמעבר חד, לעולם המסחר. להלן מתכון לסיסטם השבועי. המצרכים:
1. מערכת מסחר עם StopLoss ו-TakeProfit אוטומטים (להלן SL ו-TP). במילים אחרות, 99% ממערכות המסחר בעולם, למעט בבורסה בארץ. מעצמת גרעין מצד אחד (לפי פרסומים זרים כמובן), ומדינת עולם רביעית בתחום המסחר מצד שני.
2. קוף.
כיוון שאני סוחר מט"ח, אשתמש ב-MT4 לצורך ההדגמה. קוף ניתן לקנות בגן החיות הקרוב.
ובכן, איך עובד הסיסטם? מישל, הקוף שלי, יבחר נקודות כניסה אקראיות על גרף יומי של ה-EURUSD (יורו-דולר). בנוסף, מישל יקבע האם להכנס לעסקת לונג או שורט. כל עסקה, תקבל SL ו-TP שווים של 20 פיפס. זהו. פשוט וקל. בכל זאת, מישל הוא סוחר מתחיל ולא מסתדר עם סיסטמים מסובכים.
אם הייתם צריכים להמר איך יראה גרף ה-equity שלכם לאחר הרצה של הסיסטם למשך שנה, מה הייתם אומרים? אני מניח שרובכם הייתם מצפים לראות גרף תנודתי, נע בין רווח להפסד, כשבשורה התחתונה, התוצאה הסופית אמורה להיות באיזור האפס. הגיוני, לא? נקודות הכניסה רנדומליות, הכיוון רנדומלי, והכי חשוב - יחס סיכון/סיכוי שווה לחלוטין. סטטיסטית, לאורך זמן, תוחלת הרווח אמורה להיות אפס. נכון? אז זהו. שלא.
להלן סימולציה דומה ב-MT4, עם backtesting של שנה. את מישל החלפתי במחולל רנדומלי הצורך פחות בננות. הרצה של הסיסטם הנ"ל על חשבון עם 10K$, יביא אותו למצב הבא בסוף השנה:
הלך הכסף... אבל לאן???
נבצע הרצה נוספת של הסיסטם, עם שינוי אחד בלבד בפרמטרים - במקום SL ו-TP של 20 פיפס, נקבע אותם ל-50 פיפס. עדיין, יחס שווה לחלוטין. מה יקרה הפעם?
אוקיי, חל שיפור, הלך רק 20%~ מהחשבון.
נסיון נוסף, והפעם SL ו-TP שווים של 100 פיפס.
סוף סוף, גרף שמזכיר את מה שאמור היה לקרות. 151 טריידים מוצלחים מול 152 טריידים כושלים.
אז מה הולך כאן? מדוע קביעת SL ו-TP רחוקים יותר - על אף שיחס הסיכון/סיכוי נשאר שווה - "מתקנת" את תוחלת הרווח לתחום האיזור הנייטרלי?
התשובה נעוצה בפרמטר ארור אחד, שסוחרים רבים פשוט לא לוקחים בחשבון במקרה הרע, או מדחיקים במקרה הטוב. ניחשתם? הפרמטר הוא ה- bid ask spread = ההפרש בין ה-bid ל-ask. או בעברית צחה, ההפרש בין מחיר הקניה למחיר המכירה. לדוגמא, ההפרש בין מחיר הקניה למחיר המכירה ב-EURUSD עומד על 2 פיפס. באופציות מעו"ף בכסף הוא עומד בד"כ על 10 ש"ח. כל מכשיר ומרווחיו. המצב ד"א חמור עוד יותר במקרה ואתם משלמים גם עמלה כלשהי בנוסף ל-spread (בעיקר במכשירים פיננסיים הנסחרים בבורסות).
מדוע פרמטר זה משפיע כל כך על תוחלת הרווח כשה-SL וה-TP קרובים לנקודת הכניסה, והופך להיות שולי יותר ויותר עם התרחקותם ממנה? התשובה נעוצה באחוז שמהווה ה-spread (ו/או העמלה) מהרווח/הפסד הפוטנציאלי של הטרייד. ככל שאחוז זה גבוה יותר, לשוק "פור" גדול יותר עליכם. או במילים אחרות, ה-spread גורם לכך שיחס הסיכון/סיכוי אינו שווה, אלא מוטה יותר לכיוון הסיכון. בסימולציה שלנו, הטרייד מתחיל כשאתם קרובים יותר ב-2 פיפס ל-SL מאשר ל-TP.
לדוגמא, במקרה הראשון שבדקנו, ה-TP וה-SL היה במרחק 20 פיפס. ה-spread ב-EURUSD עומד על 2 פיפס - 10% מפוטנציאל הרווח/הפסד של הטרייד!!! במילים אחרות, בשנייה שנכנסתם לטרייד, אתם כבר במינוס 2 פיפס, דבר שהופך בעצם את המרחק מה-SL ל-18 פיפס, ואת המרחק מה-TP ל-22 פיפס. במילים אחרות, נשארתם עם סיכוי של 45% בלבד להרוויח. לאורך זמן, זהו אחוז קטלני.
במקרה השני שבדקנו, ה-TP וה-SL היה במרחק 50 פיפס, או spread של 4%. דבר שהופך בעצם את המרחק מה-SL ל-48 פיפס, ואת המרחק מה-TP ל-52 פיפס. או סיכוי של 48% להרוויח. במקרה האחרון, ה-TP וה-SL היה במרחק 100 פיפס. כלומר המרחק מה-SL עומד על 98 פיפס, ואת המרחק מה-TP ל-102 פיפס. סיכוי של 49%.
עכשיו הנקודה ברורה. SL ו-TP קרובים יותר, מגדילים משמעותית את ההשפעה ההרסנית של ה-spread, ומקטינים משמעותית את החלק היחסי של איכות הטרייד עצמו. לא משנה כמה חזק היה הסיגנל שגרם לכם להאמין בטרייד. אתם עדיין "מבזבזים" נתח גדול מנסיונכם ומשיקול דעתכם, לטובת עמלה.
בסופו של דבר, ניתן לומר שהכל מתנקז לשאלה אחת פשוטה - כמה אתם טובים יותר כסוחרים ממישל, הקוף שלי. אם אתם מעריכים שאתם טובים יותר ממישל ב-10%, SL/TP של 20 פיפס יביא אתכם בדיוק לרמה של מישל. אם תחליטו ללכת על SL/TP של 10 פיפס, מה שאומר שה-spread שווה כבר 20%, מישל יביס אתכם בלי שום בעיה ב-long run. אם אתם חושבים שהחלטות המסחר שלכם איכותיות יותר ב-4% מאלו של מישל, SL/TP של פחות מ-50 פיפס ושוב - תצטרכו להסביר לחברים איך קוף ניצח אתכם.
אז בכמה אתם טובים יותר ממישל? או מסתם קוף ממוצע? האם אתם חושבים שהחלטות המסחר שלכם טובות יותר מ-50/50? אם אתם מגחכים מתחת לשפם, אני מציע לכם לקרוא בעיון את המאמר הבא:
בקצרה - ב-1988 השיק הוול סטריט ג'ורנל את התחרות הידועה, ה-dartboard contest. התחרות באה לבדוק תאורייה הידועה בשם "Random Walk Theory", שהוצגה ע"י הכלכלן Burton Malkiel. בגדול טוען ברטון, כי משקיע לא יכול לנצח לאורך זמן את השוק.
ובמילותיו שלו - "a blindfolded monkey throwing darts at a newspaper's financial pages could select a portfolio that would do just as well as one carefully selected by experts."
במסגרת התחרות, בחרו קבוצת מומחים תיק מניות משלהם, ומולם בחרו עובדי הוול סטריט ג'ורנל, להלן "הקופים", תיק מניות אקראי על ידי הטלת קוביות. לאחר שישה חודשים בוצעה השוואה בין התיקים. למרבה הפלא, ביצועי המומחים היו קרובים מאוד לביצועי הקופים... דרך אגב, גם בארץ בוצע משחק דומה לפני מספר שנים (אינני זוכר ע"י מי), ובו הקוף הגיע למקום השני מתוך שישה.
במסגרת התחרות, בחרו קבוצת מומחים תיק מניות משלהם, ומולם בחרו עובדי הוול סטריט ג'ורנל, להלן "הקופים", תיק מניות אקראי על ידי הטלת קוביות. לאחר שישה חודשים בוצעה השוואה בין התיקים. למרבה הפלא, ביצועי המומחים היו קרובים מאוד לביצועי הקופים... דרך אגב, גם בארץ בוצע משחק דומה לפני מספר שנים (אינני זוכר ע"י מי), ובו הקוף הגיע למקום השני מתוך שישה.
בשורה התחתונה - לא קל למומחים לנצח קוף במסחר לטווח ארוך (שישה חודשים בתחרות הנ"ל) בו מבצעים מינימום פעולות, עם השפעה קטנה מאוד של ה-spread והעמלות - בטח ובטח שיהיה לכם קשה יותר לנצח את הקוף במסחר קצר טווח, אשר מצריך פעולות רבות, כשבכל אחד מהם אתם כבר בפיגור ברגע הכניסה לטרייד - ובאחוזים ניכרים בדרך כלל.
אז מה עושים? אני מניח שכבר הבנתם. מצמצמים את השפעת ה-spread והעמלות ע"י קביעת TP/SL רחוקים כמה שיותר מנקודת הכניסה. או במילים אחרות... מפסיקים לנסות לעשות scalping של 5 פיפס על גרף דקה. חברים תפנימו - לאורך זמן, פשוט אין לכם סיכוי. סיכוי גבוה יותר שאראלה תתקשר אליכם. פעמיים. כדי להרוויח אין מנוס מלעשות סוויץ' בראש ולסחור על גרפים ארוכים (ארבע שעות, יומי, שבועי) עם TP ו-SL רחוקים. רק בצורה זאת תביאו לידי ביטוי את עליונותכם על הקוף ותוכלו לשרוד בשוק לאורך זמן.
אה, כמעט שכחתי... החלטתם כבר אם להמר על הקליפרס כאשר ה"עמלה" עומדת על 20 נקודות? אני מניח שהבנתם את הנקודה.
יניב יופי של בלוג.
השבמחקאם אתה מריץ TP של 200 ו SL של 100, האם אתה מקבל תוצאות יותר טובות מ 50/50 ?
תודה ארי.
השבמחקדבר ראשון, אם מדובר אכן בנקודות כניסה רנדומליות, ובעולם ללא עמלות כלשהן, תוחלת הרווח לאורך זמן אמורה להיות 0, כלומר יחס זכיה/הפסד 1:1. כיוון שבכל זאת קיים spread, לעולם לא תוכל להגיע ליחס טוב יותר מ- 50/50(סטטיסטית כמובן). ככל שה-spread קטן יותר ותקופת המדידה ארוכה יותר (עם יותר "אירועים"), התוחלת תשאף קרוב יותר ל-0.
עם זאת, העלית נקודה מעניינת שלא התייחסתי אליה בפוסט – האמת היא שכל יחס שתבחר בין ה-SL ל-TP, אמור להביא אותך סטטיסטית לתוחלת רווח 0:
SL=100, TP=100 –> תוחלת הרווח היא: 100*0.5+(-100)*0.5 = 0.
SL=100, TP=200 –> תוחלת הרווח היא: 200*0.333+(-100)*0.666 = 0.
SL=400, TP=100 –> תוחלת הרווח היא: 100*0.8+(-400)*0.2 = 0.
המסקנה פשוטה - אם תגדיל את ה-TP אמנם תרוויח יותר בטרייד מוצלח, אבל הסיכוי לטרייד מוצלח כזה יקטן בהתאמה. לכן, תוחלת הרווח תשאר תמיד 0.
לצורך ההדגמה, הרצתי את הסיסטם לפי בקשתך, והגדלתי את תקופת המדידה משנה לשנתיים (לנטרל את חוק המספרים הקטנים...)
בהרצה של SL=100 ו-TP=200, מתקבלים 132 טריידים מורווחים, מול 258 טריידים מופסדים. יחס של 33.85%/66.15%. קרוב מאוד ליחס התאורטי (33%/66%).
לצורך ההמחשה, הרצתי את הסיסטם גם במקרה ההפוך - SL=200 ו-TP=100, וקיבלתי 249 טריידים מורווחים, מול 123 טריידים מופסדים. יחס של 33.06%/66.94%. יחס כמעט זהה.
בשורה התחתונה, צריך לסחור יותר טוב מקוף :)
תודה על התשובה המקיפה.
השבמחקרוב הסוחרים שאני מכיר סוחרים פחות טוב מהקוף - לכן הם חייבים למצוא עבודה אחרת חוץ מלסחור, כדי שיוכלו לממן את המסחר.
יש הבדל בין שוק המטח לשוק המניות? הרי בשוק המטח המשחק הוא תמיד על סכום אפס. בשוק המניות על פני תקופות ארוכות מאד הוא עולה משהוא כמו 5% ריאלית, אז אם סוחרים לונג בלבד על פני תקופה ארוכה נגיד 40 שנה עם SL=100 ו TP=100 האם אנחנו לא צריכים לצאת מרווחים?
זאת יכולה להיות בדיקה מעניינת. אבל בגדול אתה צודק - בשוק המניות, השקעה לטווח ארוך (כמה עשרות שנים) אמורה להיות ריווחית, לפחות היסטורית. להערכתי buy & hold במניות ינצח בכל מקרה כל שיטה בה ה-SL וה-TP קטנים יחסית. ככל שהם עולים, ממילא מתקרבים ל-buy and hold כי ה-SL/TP יופעלו לעיתים נדירות.
השבמחקד"א, שאלו אותי בפרטי לגבי נגזרים (אופציות). האמת ששם המצב חמור עוד יותר, כי חוץ מ-spread ועמלות, יש גם את התטא שנוגסת בעוד נתח מהרווח הפוטנציאלי לאורך זמן. לכן באופציות צריך להשתמש באסטרטגיות תטא ניוטרל (למשל חוזים), או לצמצם את ההשפעה שלה כמה שיותר.
ד"א, "אמורה" להיות ריווחית, כי תלוי על כמה שנים אתה מסתכל אחורה, ועל איזה שוק. אם תיקח את הניקיי למשל, התאוריה לא ממש עובדת.
השבמחקלהלן מאמר שמאתגר את ההנחה הזאת:
http://goo.gl/5EHsL